כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' וסאל ואח'

החלטה

1.לפני בקשה לתיקון כתב התביעה.

2.המדובר בתובענה על סך 17,238 ₪ שהגישה התובעת, המבטחת בביטוח מקיף של רכב מ.ר. 95-244-68 (להלן: "הרכב הנפגע"), לפי פוליסה מס' 13442737901 (להלן: "הפוליסה"), נגד הנתבעת, שעל פי הנטען, היתה הבעלים ו/או המחזיקה ו/או הנהגת של רכב מ.ר. 68-787-57 (להלן: "הרכב הפוגע").

3.התובעת טענה, כי ביום 10.05.2012, בעוד הרכב הנפגע נסע בחניון, פתח הרכב הפוגע את הדלת, וכתוצאה פגע ברכב הנפגע והסב לו נזק (להלן: "התאונה").

4.לטענת הנתבעת, דין התביעה נגדה להידחות על הסף. לטענתה, מעולם לא היתה בעלת רישיון נהיגה. אביה רשם את הרכב על שמה והרכב נמכר ביום 29.12.2011, באמצעות מגרש רכב הכרמל (להלן: "רכב הכרמל") בעוספיה למר מוחמד חסן סמידיה (להלן: "מר סמידיה" - נספח א' לכתב ההגנה).

5.בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה הנתבעת הודעת צד ג' נגד מר סמידיה, ונגד רכב הכרמל עוספיא בע"מ, ח.פ. 514383835 ורכב הכרמל עוספיה בע"מ, ח.פ. 513935775, לשפותה בגובה סכום הפיצויים שייפסקו נגדה, באם ייפסקו.

6.ביום 20.11.2013, הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה. לטענת התובעת, לקראת הדיון בתיק, משהוברר כי לא הוגש כתב הגנה להודעה שנשלחה לצדדים שלישיים, ביררה ומצאה, כי מי שנהג בפועל ברכב הפוגע במועד התאונה היה, ככל הנראה, מר גלעד מליחוב, ת.ז. 43373331, מרח' החבצלת 22 במגדל העמק (להלן: "הנהג"). משכך, יש להתיר לה לתקן את כתב התביעה על דרך החלפת הנתבעת בנהג.

7.הנתבעת טענה בתגובתה לבקשה, כי יש לדחות את התביעה נגדה ולמחוק את ההודעה לצדדי ג'. באחריות התובעת לברר את זהות הנהג טרם הגשת כתב התביעה. כתוצאה ממחדלי התובעת נגרמו לנתבעת הוצאות בגין הגשת כתב ההגנה ומשלוח הודעת צד ג' לצדדים שלישיים, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, גם בגין העברת מקום הדיון לבית משפט זה. משכך, על התובעת לפצותה בגין הוצאותיה.

8.בהחלטתי מיום 2.12.2013, קבעתי, כי לתובעת זכות תשובה לתגובת הנתבעת, ביחס להטלת הוצאות כנגד מתן הסעד המבוקש.

9.בתגובתה מיום 3.12.2013, טענה התובעת, כי אין מקום לחייבה בהוצאות. לטענתה, הנתבעת גרמה בהתנהלותה לכך שהתביעה הוגשה נגדה. הנתבעת לא פעלה להעברת רישום הזכויות ברכב הפוגע במועד; לא העבירה לידי התובעת את פרטי המחזיק ברכבה, כדי שתוכל לתקן את כתב התביעה; הנתבעת בחרה לנקוט במשלוח הודעה לצד שלישי, שספק אם כלל הומצאה לו וזאת בלא לתת לתובעת שהות לבחון את טענותיה ולשקול תיקון כתב התביעה. עוד טענה התובעת, כי הדיון הועבר בהסכמה לבית משפט זה, ללא צו להוצאות. זאת ועוד, עסקינן בהליך שאך החל, ומעבר להגשת כתבי הטענות, לא נדרשה הנתבעת להליך כלשהו. לפיכך, יש להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, ללא צו להוצאות.

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לה סבורני כי דינה להתקבל, כפי שיפורט להלן.

11. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת, כדלהלן:

"92.בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

ההלכה המשפטית הנוהגת בתיקון כתב תביעה הינה, כי על בית המשפט להעתר למבוקש בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין. גישת ביהמ"ש לתיקון כתבי טענות היא ליברלית מן הטעם שבדרך כלל התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם ובכך לייעל את ההליך המשפטי. עם זאת, האמור לעיל כפוף בין היתר לשאלת השיהוי, ובית המשפט לא יתיר בנקל במהלך הדיון תיקון שהצורך בו הוברר חודשים קודם לכן. בנוסף, בית המשפט יבחן את השלב שאליו הגיע הדיון (אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, ע' 152-154- להלן: "גורן"), "אמנם רשאי בית המשפט להתיר תיקון בכל שלב משלבי הדיון, אפילו בדרגת הערעור, אך ככל שבעל דין מזדרז, הרי זה משובח, שכן מתן הרשות מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, ואם בא בעל דין עם בקשתו בשלב מאוחר, בו נחקרו כבר עדים, והתיקון יצריך שמיעתם מחדש, עלול בית המשפט לסרב לבקשה. אך עבירת הזמן, היא כשלעצמה, אין לה השפעה מכרעת, אם לא התחיל בינתיים הבירור והמשפט התקדם, אלא שלפעמים ידרוש בית המשפט מהמבקש הסבר לצידוק באיחור" (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ע' 353-354).

עוד נקבע, כי כאשר תיקון התביעה מתייחס להוספת עילה חדשה שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי והבקשה מוגשת בשלב מאוחר עלול בית המשפט שלא להתיר את התיקון (גורן, ע' 154-156).

12.כלומר, בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות, על בית המשפט לבחון
אם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין; והאם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

(משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, מהדורה מעודכנת 2.02.2000, ע' כג-7).

13.במקרה שלפני, עסקינן בתביעה אשר הוגשה ביום 6.06.2013, כאשר כתב ההגנה הוגש ביום 19.09.2013. הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה, כאמור, ביום 20.11.2013, "לקראת הדיון שנקבע בתיק, ומשהוברר כי לתיק בית המשפט לא הוגש כתב הגנה להודעה לצד שלישי..." (סעיף 1 לבקשה).